תוכן

כז) גם היה ענין אחר, כי כיון שהאור הראשון, היה במקום החזה, (נ"א הזה) ושם נשאר שורשו להאיר לחוץ, וכשיורד אור החדש, נפגעו יחד שם הג' אורות: אור הא"ק עצמו, מבחי' ת"ת שלו. ואור הראשון, שעלה מנה"י. ואור החדש. ולכן הם דחוקים הרבה, ובפרט כי כשעובר והולך להאיר לנה"י, הוא צריך לבקוע בחוזק אותו הפרסא, ולעבור ולירד, לכן מכח אלו הבחי', כשהוא בוקע רוצא בעור, להאיר לאלו הנקודות, הוא יוצא בחוזק נמרץ, והוא נעשה עגול.